מתנות לאביונים

ניתן להעביר מעות מתנות לאביונים שיחולקו בו ביום בתכלית ההידור ע"י מורנו ורבנו ראש הישיבה המקובל הצדיק הרב בניהו שמואלי שליט"א | שמות התורמים יכנסו אל הקודש פנימה להיושע בכל הישועות.

א אדר תשפ"ו | 18/02/2026 | 08:52

כָּל אָדָם אֲפִלּוּ עָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל הַמְּקַבֵּל צְדָקָה, חַיָּב לִתֵּן לְכָל הַפָּחוֹת שְׁתֵּי מַתָּנוֹת לִשְׁנֵי עֲנִיִּים, דְּהַיְנוּ מַתָּנָה אַחַת לְכָל אֶחָד, דִּכְתִיב (אסתר ט, כב) "וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים" מַשְׁמַע שְׁתֵּי מַתָּנוֹת לִשְׁנֵי אֶבְיוֹנִים

וּמוּטָב לְהַרְבּוֹת בְּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים מִלְּהַרְבּוֹת בִּסְעוּדָתוֹ וּבְמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת לְרֵעִים, כִּי אֵין שִׂמְחָה גְּדוֹלָה וּמְפֹאֶרֶת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶלָּא לְשַׂמֵּחַ לֵב עֲנִיִּים וִיתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת, וְהַמְשַׂמֵּחַ לֵב הָאֻמְלָלִים הָאֵלּוּ דּוֹמֶה לַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נז, טו) "לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים".

ניתן להעביר מעות מתנות לאביונים שיחולקו בו ביום בתכלית ההידור ע"י מורנו ורבנו ראש הישיבה המקובל הצדיק הרב בניהו שמואלי שליט"א

פרזים: יום שלישי י״ד אדר תשפ״ו (03/03/2026)

מוקפים: יום רביעי ט״ו אדר תשפ״ו (04/03/2026)

לשם יחוד קודם מתנות לאביונים

טוב ונכון לומר קודם מתנות לאביונים לשם יחוד זה

לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ לְיַחֲדָא אוֹתִיּוֹת י"ה בְּו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בשם כל ישראל הִנֵּה אֲנִי בָּא לְקַיֵּם מִצְוַת מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים עִם כָּל הַמִּצְוֹת הַכְּלוּלוֹת בָּהּ לְתַקֵּן אֶת שָׁרְשָׁהּ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן, לִתֵּן שְׁתֵּי מַתָּנוֹת לִשְׁנֵי אֶבְיוֹנִים בְּיוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר (אַרְבָּעָה עָשָׂר) לְחֹדֶשׁ אֲדָר כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים", וּלְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל הַצְּדָקָה שֶׁנֶּאֱמַר "פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לְאָחִיךָ לַּעֲנִיֶּךָ", וְנֶאֱמַר "וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ" וְנֶאֱמַר "וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ" וע"י מִצְוַת "וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים" יִמָּשֵׁךְ הֶאָרָה מִיְּסוֹד דְּאִמָּא לְנֶצַח וְהוֹד דז"א וְגַם יְתֻקַּן שְׁנֵי מֹחִין דחו"ב דנוק' ע"י הֶאָרַת נה"י דְּאַבָּא לְהַעֲמִיד וּלְקַיֵּם בִּנְיַן פַּרְצוּפָהּ. וְעַל יְדֵי כֹּחַ מִצְוָה זוֹ יִתְקַיְּמוּ הָאוֹרוֹת וְהַכֵּלִים דה"פ דמ"ה וב"ן דְּיַעֲקֹב וְרָחֵל דְּחִיצוֹנִיּוּת דא"ק ואבי"ע דאבי"ע (דְּנֶצַח).

יהי רצון דמצוות הצדקה:
וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁבְּמַעֲשֵׂה צְדָקָה זוֹ יִתְחַבְּרוּ וְיִתְקַשְּׁרוּ וְיִתְיַחֲדוּ אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֵׁם יהו"ה דִּכְלָלוּת וּפְרָטוּת דַּאֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה, בִּזְרוֹעִי הָרוֹמֵז לְאוֹתו' דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, סוֹד הז"א בְּכָל פְּרָטָיו, נרנח"י דְּרוּחַ דְּכָל פַּרְצוּף וּסְפִירָה דִּפְרָטֵי אבי"ע, וְחָמֵשׁ אֶצְבְּעוֹת יָדִי הָרוֹמְזִים לְאוֹת ה' רִאשׁוֹנָה דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, סוֹד אִמָּא בְּכָל פְּרָטֶיהָ, נרנח"י דִּנְשָׁמָה דְּכָל פַּרְצוּף וּסְפִירָה דִּפְרָטֵי אבי"ע, וְהַפְּרוּטָה הָרוֹמֶזֶת לְאוֹת י' דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא סוֹד אַבָּא, וְקוֹץ הַיּוֹד לא"א וְעַתִּיק בְּכָל פְּרָטֵיהֶם, נרנח"י דְּחַיָּה ונרנח"י דִּיחִידָה דְּכָל פַּרְצוּף וּסְפִירָה דִּפְרָטֵי אבי"ע, וְחָמֵשׁ אֶצְבְּעוֹת הֶעָנִי הָרוֹמְזִים לְאוֹת ה' אַחֲרוֹנָה דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא נוּקְבָּא דז"א הַנִּקְרֵאת צֶדֶק בְּכָל פְּרָטֶיהָ, עִם נְקֻדָּתָהּ הַמִּתְפַּשֶּׁטֶת בבי"ע, נרנח"י דְּנֶפֶשׁ דְּכָל פַּרְצוּף וּסְפִירָה דִּפְרָטֵי אבי"ע, הָעוֹמֶדֶת עִם ז"א אב"א כִּתְמוּנַת הי' דצ' דְּצֶדֶק, דַּלָּה וַעֲנִיָּה כד' דְּצֶדֶק, וְרַגְלֶיהָ יוֹרְדוֹת מָוֶת כְּרֶגֶל ק' דְּצֶדֶק.

וְעַתָּה עַל יְדֵי מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה זוֹ יִמָּשְׁכוּ חָמֵשׁ גְּבוּרוֹת שֶׁהֵם ה' שְׁמוֹת אֱלֹהִים מִיְּסוֹד דְּאִמָּא לִנְקֻדַּת הַמַּלְכוּת, וּבְכֹחָם תְּבַעֵר הַקּוֹצִים הַסּוֹבְבִים אוֹתָהּ, וְתַכְרִית הַקְּלִפּוֹת הַמְלֻפָּפוֹת בְּרַגְלֶיהָ סֶרַח הָעוֹדֵף דְּרֶגֶל הק', וְתַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָרֶץ, וּבְכֹחַ הֶחָמֵשׁ גְּבוּרוֹת הָהֵם יִגְדַּל נָא כֹּחַ אֲדֹנָי וְתַעֲלֶה וְתָשׁוּב אֶל מְקוֹמָהּ וְשָׁרְשָׁהּ הָעֶלְיוֹן שֶׁבָּאֲצִילוּת, וְעִמָּהּ יִתְמַתְּקוּ וְיַעֲלוּ שְׁאֵרִית הרפ"ח נִיצוֹצִין אֲשֶׁר עִם כְּלָלוּתָם יַעֲלוּ פר"ט, בִּסְגֻלַּת כָּל פְּרוּטָה וּפְרוּטָה מִצְּדָקָה זוֹ, וְעִם ו"ה (זו"ן) יַעֲלוּ לְעוֹרֵר מ"ד ומ"ן לאו"א, וְגַם אִמָּא הָרוֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרוֹחִים תַּעֲלֶה וְתָרִים רֹאשׁ לְהִתְחַבֵּר וּלְהִתְיַחֵד עִם אַבָּא בְּכָל שִׁעוּר קוֹמָתוֹ.

וְיִתְיַחֲדוּ וְיִזְדַּוְּגוּ מ"ה וב"ן דְּעַתִּיק ונוק' וא"א ונוק' ואו"א דְּכָל פַּרְצוּף וּסְפִירָה דִּפְרָטֵי אבי"ע בִּבְחִינַת ו"ק דמ"ה וב"ן דְּכָל פַּרְצוּף וּסְפִירָה שֶׁבָּהֶם יִחוּדָא וְזִוּוּגָא שְׁלִים, וּמִן הַזִּוּוּג הַהוּא יִמָּשְׁכוּ אוֹרוֹת וְכֵלִים דמ"ה וב"ן לְכוֹנֵן וּלְתַקֵּן פַּרְצוּף אָחוֹר וּפָנִים דאבי"ע דזו"ן דְּכָל פַּרְצוּף וּסְפִירָה דִּפְרָטֵי אבי"ע. וּמִזִּוּוּג דְּמֹחִין דְּעַתִּיק ונוק' וא"א ונוק' ואו"א דמ"ה וב"ן דְּכָל פַּרְצוּף וּסְפִירָה דִּפְרָטֵי אבי"ע יִמָּשְׁכוּ מֹחִין דְּקַטְנוּת וְגַדְלוּת עִם נרנח"י דְּאָחוֹר וּפָנִים דמ"ה וב"ן מְלֻבָּשִׁים בְּתוֹכָם לְפַרְצוּפֵי אָחוֹר וּפָנִים דאבי"ע דמ"ה וב"ן דזו"ן דְּכָל פַּרְצוּף וּסְפִירָה דִּפְרָטֵי אבי"ע, וְיִתְיַחֲדוּ וְיִזְדַּוְּגוּ זו"ן יִחוּדָא וְזִוּוּגָא שְׁלִים, וּמִן הז"א יִמָּשֵׁךְ לְנוּקְבֵּיהּ חֲמִשָּׁה חֲסָדִים וְהִיא תַּחֲזֹר לְצוּרַת ה' אַחֲרוֹנָה דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא שֹׁרֶשׁ הֲבָל הָעוֹלֶה בְּמִסְפַּר מִלּוּי דס"ג הַנִּמְשָׁךְ מז"א אֵלֶיהָ, וְהָיָה צֶדֶ'ק לִצְדָקָ'ה הָעוֹלֶה בְּמִסְפַּר שְׁלֹשָׁה שְׁמוֹת לְהַמְשִׁיךְ מִשֵּׁם מ"ה שֶׁפַע וְהֶאָרָה לְהַמְתִּיק שְׁמוֹת אדני אלהים וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם.

וכדוגמת זה יכוין לעשות ע"י הדיבור ביצירה, וכן יכוין לעשות ע"י הכוונה בבריאה, וכן יכוין לעשות ע"י המחשבה באצילות:

וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵֹה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵֹה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ:

לקריאת סגולות ותפילות נוספות לחץ כאן!

מתנות לאביונים

אמרו רבותינו (ירושלמי מגילה פ"א ה"ד) 'כל הפושט נותנין לו'. נמצא מעלת הצדקה ביום זה לכל מבקש, ואף דבכל השנה יש לאדם ליזהר שלא לתת למי שאינו הגון, כיון שגורם על ידי זה שהסטרא אחרא תינק גם כן מן הקדושה, מכל מקום ביום זה מתגלה אור גדול ששורף כל החיצונים, ואין להם אפשרות לינק והנתינה מועילה בכל אופן. ולכן, ככל שאדם מפזר יותר, כך נותנין לו ברכה כפולה מן השמים, בבחינת 'כל הפושט יד - נותנין לו'.
וכתב הרי"ח הטוב זי"ע, שיתן האדם 'פז"ר' (287) מטבעות בשקית אחת, ו"פזר" בשקית אחרת, ויתנם לגבאי צדקה שימסור אותם לשני אביונים, לקיים בזה מצות מתנות לאביונים, וזוהי מצוה גדולה. וסמך לזה (תהילים קיב, ט): "פז"ר נתן לאביונים" (תהילים קיב, ט). ועל האדם לדעת כי "יש מפזר ונוסף עוד" (משלי יא, כד). וכשאדם מפזר בשמחה גם למעלה משפיעים עליו שפע גדול.

המן חילק צדקות

כתב הגאון רבי יהונתן אייבישיץ זצ"ל ביערות דבש (ח"ב דרוש טו) שכאשר סירב אחשוורוש ליטול את עשרת אלפים ככר כסף מידי המן ואמר לו (אסתר ג, יא): "הכסף נתון לך והעם לעשות בו כטוב בעיניך". חילק המן כסף זה לעניים ואביונים. ומוסיף, שבשכר זה זכה לשכר גדול שבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק (גיטין נז:). ומכל מקום לא הגינה עליו זכות המצוה מפני שהיה עבדו של מרדכי (כמבואר במגילה טז.), וקיימא לן (פסחים פח:) "מה שקנה עבד קנה רבו", ואם כן לא יהיב מדיליה מידי, אך כיון דסוף סוף נהנו העניים זכה לשכר טוב באחרית הימים.
ללמדנו על השכר הנורא לבעלי צדקה וחסד ואפילו אם הם פחותים ביותר...

הגבירים אינם מרוצים

"ורצוי לרוב אחיו, דורש טוב לעמו" (אסתר י, ג) "לרוב אחיו" - ולא "לכל אחיו" (רש"י שם ועי' מגילה טו:). היתכן? מפני מה באמת היה מרדכי גואלו ומצילו של העם היהודי "רצוי לרוב אחיו" בלבד ולא "לכל אחיו?", השיב על זה רבי שלום מבעלז זי"ע בדרך צחות, שהיה מרדכי "דורש טוב לעמו". היינו, שתיקן שיהיו נותנים בפורים מתנות לאביונים לכן היה "רצוי לרוב אחיו" ולא "לכל אחיו", לכן הגבירים לא היו מרוצים ממנו. (מאוצרנו הישן 220).

מעלת הצדקה במאוד מאוד ביום זה

בספר קדושת לוי (קדושה שניה עמ' שנב) כתב במעלת נתינת הצדקה ביום זה, וז"ל: ביום הזה יש להרבות במתנות לאביונים בחדוה ובשמחה רבה, הגם שבכל זמן ובכל עת ובכל יום יש להרבות בנתינת צדקה בשמחה רבה, היום ביום פורים יש לשמוח עד מאד כשמקיימין מתנות לאביונים, כי כמו שנותן האיש הישראלי צדקה לעני ומתלבש את עצמו במדת החסד ומתחסד עם העני, כן גורם שהקב"ה מתלבש את עצמו במדת החסד ומשפיע בחסדו לכל העולמות ולכל השרפים ולכל אופני הקודש לכל העולמות ולכל הנשמות ולכל ההיכלות, שפע רב וששון ושמחה לכל העולמות ולעולם התחתון, כמו שאמרו חז"ל (שבת קנא:) "כל המרחם על הבריות מרחמין עליו מן השמים" וכמו שישראל מנהיגין את עצמם בעולם הזה כן מעוררין המדות למעלה, אם עושין חסד עם חבריהם ורחמנות עם חברים, ככה מעוררים חסדים ורחמים למעלה על כל העולמות.
ואשרי העובד את הבורא ב"ה וגורם בצדקה שנותן, ובחסד שמתחסד עם העני ובשמחה שמשמח את העני ואשתו ובניו, כן הוא גורם ששון ושמחה חסד ורחמים לכל העולמות רבוא רבבות עולמות עד אין קץ, ולכל שרפי הקודש ולכל חיות ואופני הקודש ומלאכי הקודש וההיכל הנשמות והעולם התחתון, ומלאים כל העולמות ומלאכים והנשמות וההיכלות ועולם הזה ששון ושמחה וצהלה וחסדים ורחמים ואשרי לו ולנשמתו, ולא די אלא כשנשמתו עולה למעלה כל המלאכים וכל העולמות וכל הנשמות מחבקין ומנשקין אותו עבור שנשמתו גרם השמחה והששון וצהלה לכל העולמות ולכל המלאכים שנשמתו גורם הששון והשמחה והצהלה והשפע לרבוא רבבות אלפים עולמות ולרבוא רבבות אלפים מלאכים ושרפים וחיות ואופני הקדש, וכל העולמות וכל המלאכים מכריזין לפניו הבו יקר לדיוקנא לפלניא – דעביד רעותא דמאריה בנתינת מתנות לאביונים, נוסף לזה וחבה יתירה הוא לנשמות עם בני ישראל המקיימים מתנות לאביונים וכל המצות, לא די שגורם שפע בכל העולמות אלא ששימח את הבורא ב"ה עלת כל העלות ועושה נחת לבורא היוצר ועושה הכל. עכ"ל.

עולה לשער החמשים בזכות הצדקה

"ומתנות לאביונים", כמספר שער"י בינ"ה, שעולין בזכות שמרבים צדקה לשער החמשים, כולל שער החמשים בעצמו שכולל כל השערים. (כתם אופיר קאמארנא אסתר ט, כג).